החיים הם סיפורים

זמן קריאה: 6 דק’
קופנגן הוא שמו הישראלי של האי פנגן, שנמצא בים סין הדרומי, במפרץ תאילנד (קו היא המילה התאית לאי בעברית, ברוך.) האי מפורסם במסיבות ה”פול מון.” כשהירח מלא, מגיעים לאי תיירים מכל העולם וחוגגים באווירה חגיגית ומשוחררת, במוזיקה אלקטרונית ובריקודים עד אור הבוקר.

אבל, האי הוא גן העדן של הישראלים ה”רוחניים.” כבר הייתי בתאילנד, בטיול סטנדרטי כזה. נוסעים לצפון, מטיילים בצ’יאנג מאי, בשווקים הפתוחים, הסגורים, והצפים; מתלהבים מהמקדשים ומשפע פסלי הבודהה. המהדרין גם נוסעים לראות את שדות האורז, בתנאי שהם בעונת הצמיחה של האורז. ואז חוזרים לבנגקוק ועושים בה קניות. להמשיך לקרוא קופנגן, מסע אל תוך עצמך בתאילנד האחרת

זמן קריאה: 7 דק’
הונאות דיגיטליות פורחות בתקופה האחרונה. אין ספק שזו דרך מאוד פשוטה לעבריינים “לעשות” כסף. הפיכת הרכישה באינטרנט לדבר יום-יומי גורמת לכולנו לתת פרטי כרטיס אשראי מבלי לחשוב פעמיים. התקשורת שמדווחת על הונאות דיגיטליות איננה מתייחסת לאדם הפרטי. כאשר קבוצת האקרים משתלטת על מחשבים של בית חולים באנגליה, או של חברת הדלק האמריקאית קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), התהודה תהיה גדולה. אך ההונאה של האדם התמים כמעט ואיננה מדווחת ולכן אנחנו פחות מודעים ופחות נזהרים. להמשיך לקרוא הונאות דיגיטליות: איך מזהים ונזהרים?

זמן קריאה: 6 דק’

בספטמבר אנחנו מתעייפים מחום יולי-אוגוסט בארץ, ומחפשים מקום ל”נוח” בו בדרכנו למשפחה שבארה”ב. לנוח במרכאות, כי הכוונה לטייל כמובן, ולא לשכב בטן-גב, והדגש הוא על מזג האוויר הקריר. כיוון שאנו מנצלים כל נסיעה כדי לתור מעט את העולם, חשבתי בתחילה לנצל את הקרירות ולהגיע למדינות הדרום בארה”ב. על הדרך שלנו למדינות הדרום נכתב השיר: “הדרך ארוכה היא ורבה.” זמן רב אנחנו מתכננים להגיע למדינות הדרומיות, שבהן ניתן ליהנות קצת ממוסיקת קאונטרי וג’ז ומהאוכל הדרומי המיוחד, שהוא שילוב של המטבח הצרפתי, האפריקאי והמקסיקני.

להמשיך לקרוא שלכת אדומה – הסמן הראשון להיעלמות חום יולי-אוגוסט

אני מצטערת!

ערב יום הכיפורים אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, בכוונה או שלא בכוונה. אני משתדלת שלא לפגוע באנשים לא בכוונה וגם לא במקרה, אבל רמת הרגישות מגיעה לגבהים כאלה שלפעמים משפט תמים לחלוטין מתפרש כאילו הייתה בו כוונה לפגוע.
אז זהו שלא!

אמנם יום הכיפורים הוא מועד דתי, בו אמור האדם לפנות לאלוהיו ולבקש סליחה, אבל על פי המסורת היהודית, אלוהים יכול למחול רק על עבירות שבין אדם למקום, חטאים שחטאנו כלפיו. עבירות שבין אדם לחברו אינן מתכפרות ביום הכיפורים ״עד שירצה את חברו.״ כלומר, צריך קודם לפייס את האדם שנפגע. ומכאן המנהג לבקש סליחה מחברים ומכרים בין ראש השנה ליום הכיפורים (עשרת ימי תשובה, ברוך.) להמשיך לקרוא אני ממש מצטערת, רוצה לבקש סליחה

זמן קריאה: 7 דק’

אוגוסט אחד לא יכולתי לסבול יותר את החום וחלמתי על אירופה הקרירה. פראג נראתה לי מה זה מתאימה! מזג האוויר קריר בתחילת ספטמבר אבל לא קפוא, ואנחנו לא הספקנו לראות את העיר. כשהיינו שם לפני שנים בחודש יוני, היה חמסין של 40 מעלות. זקני פראג לא זכרו כזה מזה 60 שנה, ואי אפשר היה ללכת ברחובות. אז בספטמבר – יהיה נהדר.

וחוץ מזה, מפראג נקפוץ לקרקוב, שאותה לא ראיתי כלל, כי רק אני מכל משפחתי הקטנה לא עשיתי את המסע לפולין. להמשיך לקרוא מפראג לקרקוב, דרך שני מלונות בניו יורק

זמן קריאה: 7 דק’

אזהרה: הפעם לא הצלחתי להתאפק. יש בפוסט הזה הרבה יותר תמונות מהרגיל. אם כבר הגעתם עד קנדה, מגיע לכם לראות אותה.

נסענו לקנדה כדי לברוח מחום יולי־אוגוסט הישראלי. במשך שנים בחרה קנדה להיות “מדינת מקלט”. כך הגיעו אליה יהודים בתחילת המאה ה־20, וכך היא קולטת גם כיום פליטים ממדינות שונות. אנחנו בחרנו בה כ”מדינת מקלט” מסוג אחר – מקלט מהחום הישראלי .כדרכי, הכנתי תכנית מפורטת לפי ערים, ימים, שעות ומקומות; יחד עם זאת, התוכנית גמישה וניתן להוסיף או לגרוע ממנה לפי המציאות בשטח (ולא במפות של גוגל, ברוך), והזמן שעומד לרשותנו (מי שרוצה תכנית מוכנה מוזמן לכתוב). נחתנו לעת ערב בטורונטו, וכהרגלנו אספנו את הרכב, אכלנו ארוחת ערב, ישנו בשדה התעופה, ורק בבוקר יצאנו לדרך. להמשיך לקרוא קנדה כ”מדינת מקלט” מ”חום יולי-אוגוסט” – לאורך נהר הסנט לורנס